הבנה ציבורית של גורמים הקשורים לאוטיזם היא נושא בעל חשיבות רבה, במיוחד בתקופה שבה מידע שגוי יכול להתפשט במהירות וליצור דעות קדומות. מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Health Forum, 2026 Nov 6 ביקש לבחון אילו אמונות רווחות בקרב בוגרים בארצות הברית לגבי גורמי סיכון לאוטיזם, ואילו מאפיינים אישיים או חברתיים עשויים להשפיע על אמונות אלו. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי רחב היקף שכלל למעלה מ-30,200 בוגרים אמריקאים, שדירגו את אמונתם בקשר בין גורמים שונים לסיכון לאוטיזם.

החוקרים מצאו כי הגורם הנפוץ ביותר שזוהה כקשור לאוטיזם, והוא מבוסס ראיות מדעיות חזקות, היה גורמים גנטיים. עם זאת, המחקר חשף גם תפיסות נפוצות שאינן מבוססות מדעית: למעלה מרבע מהמשתתפים סברו כי חיסוני ילדות הם גורם סיכון לאוטיזם, וכמעט רבע מהם האמינו שנטילת אצטמינופן (חומר פעיל בתרופות שיכוך כאבים) במהלך ההיריון קשורה אף היא לסיכון לאוטיזם. חשוב לציין כי אמונות אלו אינן נתמכות בממצאים מדעיים ומוגדרות כמידע שגוי בנושא.

בניתוח מעמיק יותר, החוקרים זיהו קשרים בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים לבין אימוץ האמונה השגויה שחיסונים קשורים לאוטיזם. אמונה זו הייתה נפוצה יותר בקרב בוגרים בגילאי 35 עד 44, ופחות שכיחה בקרב בני 65 ומעלה. עוד נמצא כי גברים, אנשים המזהים עצמם כבעלי רקע אפריקאי-אמריקאי או היספני, ואנשים בעלי שיוך פוליטי רפובליקני חזק היו בעלי סיכוי גבוה יותר להאמין בטענה זו. ממצא מעניין נוסף הצביע על כך ששימוש תכוף יותר ברשתות חברתיות דווקא נקשר לסיכוי נמוך יותר לאמץ אמונות שגויות אלו, מה שעשוי להעיד על מורכבות ההשפעה של מדיה חברתית על תפיסות ציבוריות.

ממצאי הסקר מדגישים את החשיבות בהפצת מידע מדויק ומהימן בנוגע לאוטיזם. עבור בוגרים על ה בישראל ובכלל, הבנה ציבורית נכונה של מהות האוטיזם וגורמיו היא קריטית ליצירת חברה מכילה ותומכת, שכן תפיסות שגויות עלולות להוביל לדעות קדומות ולהטיות כלפי אנשים אוטיסטים. החוקרים מציינים כי יש צורך בהתערבויות ממוקדות שיכירו בשונות של אמונות אלו בקרב הציבור, על מנת להגביל את ההשפעה השלילית של מידע שאינו מבוסס ראיות מדעיות על בריאות הציבור. יש לזכור כי מדובר במחקר סקר שנערך בנקודת זמן אחת ובקרב אוכלוסייה אמריקאית, ולכן יש לפרש את ממצאיו בזהירות ובהקשר זה. הממצאים מצביעים על מגמות מסוימות, אך אינם מוכיחים קשרים סיבתיים באופן מוחלט.