עבור בוגרים אוטיסטים, התמודדות עם אתגרים בריאותיים יכולה להיות מורכבת במיוחד. מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין מאפיינים אוטיסטים לבין הפרעת אנורקסיה נרבוזה. כעת, מחקר חדש שופך אור על השכיחות של מאפיינים אלו גם בסוגים אחרים של הפרעות אכילה והקשר שלהם לחומרת ההתמודדות.

מחקר שפורסם בכתב העת Nutrients, 2026 Sep 4, בחן קשרים אלו במדגם רחב של מבוגרים. המחקר ניתח נתונים שנאספו באופן שגרתי משירות קליני מומחה להפרעות אכילה. הוא כלל מבוגרים שאובחנו עם מספר סוגי הפרעות אכילה, כולל אנורקסיה נרבוזה מסוג רסטריקטיבי או בולמוסי-מטהר, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה כפייתית, אנורקסיה אטיפית, והפרעת אכילה מגבילה/נמנעת (ARFID). החוקרים בדקו את שכיחותם של מאפיינים אוטיסטים גבוהים (שנקבעו לפי ציון 6 ומעלה בשאלון AQ-10) ואת הקשר שלהם לחומרת הפסיכופתולוגיה של הפרעת האכילה, מצוקה פסיכולוגית וקשיים בתפקוד תעסוקתי וחברתי.

שכיחות מאפיינים אוטיסטים במגוון הפרעות אכילה

ממצאי המחקר מצביעים על שכיחות גבוהה של מאפיינים אוטיסטים בקרב מגוון האבחנות של הפרעות אכילה:

  • 40.0% מהמטופלים עם ARFID דיווחו על מאפיינים אוטיסטים גבוהים.
  • 34.2% מהמטופלים עם אנורקסיה נרבוזה בולמוסית-מטהרת.
  • 31.9% מהמטופלים עם אנורקסיה נרבוזה רסטריקטיבית.
  • 27.0% מהמטופלים עם בולימיה נרבוזה.
  • 26.4% מהמטופלים עם אנורקסיה אטיפית.
  • 16.7% מהמטופלים עם הפרעת אכילה כפייתית.

מעבר לשכיחות, המחקר מצא כי ציונים גבוהים יותר במאפיינים אוטיסטים היו קשורים באופן מובהק לחומרת יתר של הפסיכופתולוגיה של הפרעת האכילה, מצוקה פסיכולוגית רבה יותר וקשיים רבים יותר בתפקוד תעסוקתי וחברתי. קשרים אלו נצפו במדגמים של אנורקסיה נרבוזה רסטריקטיבית, בולימיה נרבוזה, ובמדגם המלא, והם נותרו משמעותיים גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו גיל ומין. במקרה של בולימיה נרבוזה, הקשר לחומרת הפסיכופתולוגיה של הפרעת האכילה לא נשאר מובהק לאחר התאמה למשך הפרעת האכילה, אך שאר הקשרים נשמרו.

משמעות הממצאים עבור הקהילה האוטיסטית

ממצאים אלה מדגישים את הרלוונטיות הקלינית של מאפיינים אוטיסטים במגוון רחב של הפרעות אכילה. הם מצביעים על כך שמודעות למאפיינים אלה והתאמת גישות טיפוליות מבוססות הבנה אוטיסטית, יכולות להיות קריטיות לשיפור הטיפול באנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה. עבור הקהילה האוטיסטית בישראל, מחקר זה מחזק את הצורך בראייה הוליסטית של אתגרי בריאות, ובפיתוח שירותים שמתייחסים למאפיינים הנוירולוגיים הייחודיים של כל אדם.

חשוב לזכור כי מדובר במחקר חתך רטרוספקטיבי, ולכן הוא יכול להצביע על קשרים אך לא על סיבתיות ישירה בין מאפיינים אוטיסטים לחומרת הפרעות האכילה.