אימון כישורים חברתיים-קוגניטיביים: ממצאים מבטיחים לבוגרים אוטיסטים
כישורים חברתיים-קוגניטיביים, כמו היכולת להבין רגשות או לפרש כוונות של אחרים, הם חלק חשוב מחיי היומיום. אצל אנשים אוטיסטים, וגם אצל אנשים עם סכיזופרניה, קשיים בתחום זה עלולים להשפיע על התפקוד הכללי. עד כה, רוב המחקר והפיתוח של התערבויות בתחום זה התמקד בסכיזופרניה, אך מחקר חדש מציע כיוון מבטיח גם עבור בוגרים על הספקטרום האוטיסטי.
מחקר שפורסם בכתב העת Psychiatry Clin Neurosci, 2026 Oct, בחן את היישום והיעילות של אימון בכישורים חברתיים-קוגניטיביים (SCST) בקרב בוגרים. במחקר השתתפו 47 בוגרים על הספקטרום האוטיסטי ו/או עם סכיזופרניה, שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת אימון שקיבלה מפגשים קבוצתיים שבועיים במשך שישה שבועות, וקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול שגרתי.
האימון התמקד בשני רבדים של קוגניציה חברתית: עיבוד רגשות ברמה בסיסית (כמו זיהוי הבעות פנים) והיכולת להבין את נקודת המבט של אחרים (תיאוריית מיינד). החוקרים העריכו את השינויים בכישורים אלו, כמו גם בתסמינים קליניים ובתפקוד הכללי, בתחילת המחקר, בסופו, ובמעקב לאחר שישה שבועות.
הממצאים הראשוניים מצביעים על כך שאימון SCST שיפר באופן משמעותי את התפיסה של הבעות פנים בקרב כלל המשתתפים. בנוסף, נצפתה מגמה של שיפור ספציפי בתאוריית מיינד בקרב המשתתפים האוטיסטים. חשוב לציין כי ההשפעות הללו נשמרו לאורך זמן, והובילו לשיפור כללי בתפקוד היומיומי רק עבור המשתתפים האוטיסטים בשלב המעקב. המחקר גם מצא כי האימון היה ישים - עם שיעורי נוכחות גבוהים ומשוב חיובי מהמשתתפים.
למרות שמדובר בממצאים ראשוניים, הם מציעים תמיכה ביכולתם של התערבויות חברתיות-קוגניטיביות להועיל לאנשים אוטיסטים. זו הפעם הראשונה שמחקר מדגים יתרונות תפקודיים ישירים בקרב בוגרים על הספקטרום האוטיסטי כתוצאה מאימון כזה. הממצאים מחזקים את הצורך בפיתוח התערבויות משולבות, שיכללו רכיבים רחבים המתאימים למגוון אוכלוסיות, יחד עם מודולים מותאמים אישית לצרכים הייחודיים של אנשים אוטיסטים. ממצא זה מעורר תקווה ומספק כיוון חדשני לפיתוח כלים שיעזרו לבוגרים אוטיסטים לשפר את איכות חייהם ותפקודם.