תסמונת אספרגר (Asperger's Syndrome) היא הגדרה קלינית היסטורית שהייתה חלק מהלקסיקון הרפואי, ושימשה לתיאור תת-קבוצה בתוך ה האוטיסטי. האבחנה אופיינה באנשים בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה ופתרונות שפה תקינים (ללא עיכוב התפתחותי בדיבור), אך עם אתגרים משמעותיים באינטראקציה חברתית, תקשורת לא מילולית, ונוקשות התנהגותית.

התסמונת נקראה על שמו של רופא הילדים האוסטרי האנס אספרגר, שתיאר את המאפיינים הללו בשנות ה-40 של המאה ה-20.

השינוי הרפואי: ביטול האבחנה הנפרדת

בשנת 2013, עם יציאתו של המדריך האבחנתי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSM-5), בוטלה תסמונת אספרגר כאבחנה נפרדת. כיום, כל מי שאובחן בעבר עם אספרגר, או מי שמציג פרופיל דומה, מאובחן תחת המטרייה הרחבה של הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD), לרוב לצד ציון רמת התמיכה הנדרשת (רמה 1 – תמיכה מועטת).

הסיבות המרכזיות לאיחוד הרצף היו:

  • היעדר הבדל ביולוגי מובחן: מחקרים הראו כי קשה למתוח קו מדעי וחד-משמעי בין אוטיזם "ב" לבין אספרגר.
  • חוסר עקביות באבחון: נמצא כי שני קלינאים שונים יכלו לתת לאותו אדם אבחנות שונות (אחד אספרגר והשני אוטיזם) על סמך אותם נתונים.
  • גישה הוליסטית: הבנה כי המאפיינים האוטיסטיים משתנים לאורך החיים, ואדם זקוק להערכה של צרכיו האינדיבידואליים ולא לתיוג נוקשה.

מאפיינים מרכזיים ותופעות נלוות

אנשים המזוהים עם פרופיל אספרגר מציגים שילוב ייחודי של חוזקות ואתגרים (ביטוי מובהק של ):

  • תחומי עניין מיוחדים עמוקים: נטייה לפתח עניין יוצא דופן, ממוקד ואנציקלופדי בנושאים ספציפיים (כגון היסטוריה, רכבות, מתמטיקה או תכנות), המובילה לעיתים קרובות למצבי ולצורך ב מול הסביבה.
  • תקשורת ישירה וליטרלית: העדפה לחשיבה ודיבור ליטרליים (מילוליים) ומדויקים, וקושי מובנה בפענוח "סמול טוק", משחקים חברתיים, ציניות או רמזים סמויים.
  • מיסוך שוחק: בשל היכולות הקוגניטיביות הגבוהות, אנשים אלו נוטים להשקיע משאבים עצומים ב ו (Masking) כדי להיראות , דבר המייצר כבד ומוליד את והגעה ל.
  • שונות חושית וניהולית: אתגרים ב (כמו קושי בהתארגנות וגמישות במעבר בין משימות) לצד רגישויות חושיות שיכולות להוביל ל.

הממד החברתי והפוליטי של המושג

בתוך קהילת ה, השימוש במושג "אספרגר" מעורר כיום אמביוולנטיות רבה:

  1. זהות ותרבות: מבוגרים רבים שקיבלו אבחון מאוחר תחת השם "אספרגר" עדיין מזדהים עם המונח (ומכנים את עצמם לעיתים "אספים" - Aspies). עבורם, זוהי הגדרה תרבותית שסייעה להם להבין את עולמם ולמצוא קהילה.
  2. הביקורת ההיסטורית: בשנים האחרונות נחשפו עדויות היסטוריות קשות על שיתוף הפעולה של האנס אספרגר עם המשטר הנאצי באוסטריה, במסגרתו לקח חלק במיון ילדים ובהעברת מי שנחשבו ל"בלתי ניתנים לשיקום" לתוכנית האותנסיה (רצח ילדים עם מוגבלויות). גילויים אלו הובילו רבים בקהילה לנטוש לחלוטין את השימוש בשמו.
  3. התנגדות לכלכלת תפקוד: תנועת הנוירו-גיוון מתנגדת להפרדה שיצרה האבחנה בין אוטיסטים "איכותיים" (אספרגר) לאוטיסטים אחרים. הפרדה זו נתפסת כסוג של שמטרתו למדוד בני אדם רק לפי מידת היצרנות הכלכלית שלהם עבור החברה הנוירוטיפיקלית, תוך התעלמות מכך שגם אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה זקוקים ל וסובלים מפגיעות חריפה, כגון חשיפה ל (Peer Crime) או לתופעות של .