אבחון הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) בבגרות הוא לעיתים קרובות תהליך מורכב וארוך. אתגר מרכזי בתחום הוא הצורך להבחין בין אוטיזם לבין מצבים אחרים המאופיינים אף הם בקשיים באינטראקציה חברתית, כמו למשל הפרעת אישיות גבולית (BPD). נכון להיום, חסרים כלים תקפים ונגישים מספיק לביצוע אבחון מבדל זה, מה שעלול להוביל לעיכובים ולקושי בקבלת תמיכה וטיפול מתאימים.
מחקר חדשני, שפורסם בכתב העת BMJ Ment Health ב-30 ביולי 2026, בחן את ההיתכנות של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאבחון מבדל. מטרת החוקרים הייתה לפתח מודל שיכול להבחין בין אנשים אוטיסטים לבין אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, ובכך לייעל את תהליך האבחון.
לצורך המחקר, נאספו נתונים עשירים מאינטראקציות הדדיות - שיחות דו-צדדיות. החוקרים ניתחו למעלה מ-800 מאפיינים שונים מתוך שיחות אלו, תוך התמקדות בתחומי הליבה של אינטראקציה חברתית, הרלוונטיים לשתי האוכלוסיות. בין המאפיינים שנבדקו: דפוסי דיבור, הבעות פנים, כמות תנועה, וסינכרון בין-אישי בהבעות פנים.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמודלים ראשוניים שהתמקדו במאפיינים כמו הבעות פנים בזמן דיבור והקשבה, דפוסי דיבור, סנכרון בהבעות פנים וכמות תנועה - כולם הצליחו להבחין במידה העולה על אקראיות בין אנשים אוטיסטים לבין אנשים עם הפרעת אישיות גבולית. שילוב של כלל המודלים הללו הגביר עוד יותר את הדיוק, כאשר האלגוריתם שהוצג השיג רמת דיוק מאוזנת של כמעט 82%, והכל על בסיס 20 דקות בלבד של שיחה.
ממחקר היתכנות ראשוני זה עולה פוטנציאל עצום לשימוש בטכנולוגיות אבחון מתקדמות. החוקרים מדווחים כי איסוף הנתונים מצריך רק מיקרופונים ומצלמות רשת, והפקת המאפיינים מתבצעת באופן אוטומטי, מה שהופך את הגישה לאובייקטיבית ביותר, ניתנת להרחבה (scalable) וידידותית למשתמש.
עבור בוגרים על הספקטרום האוטיסטי בישראל, פיתוח כזה יכול להיות בשורה חשובה. הוא מציע אפשרות לייעול משמעותי של תהליך האבחון המבדל, באופן שיכול להוביל לאבחון מהיר ומדויק יותר. אבחון מהיר יותר יכול לצמצם את מצוקת הממתינים לאבחון ולקצר את זמן ההמתנה לתכנית טיפול ותמיכה מותאמת אישית.
יש לזכור כי מדובר במחקר היתכנות ראשוני ("proof-of-concept"), ועל כן נדרש תיקוף קליני נוסף כדי לאמת את ממצאיו ולשלב את האלגוריתם בשגרת האבחון הקליני בעתיד.