פגיעה עצמית היא סוגיה מורכבת ורגישה, ומחקרים מצביעים על כך שמבוגרים אוטיסטים חווים פגיעה עצמית בתדירות גבוהה יותר מאשר מבוגרים שאינם אוטיסטים. למרות נתון מדאיג זה, קיים חוסר בכלים ייעודיים להערכה שיטתית של דפוסי פגיעה עצמית בקרב אנשים אוטיסטים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Autism, 2026 Jul, מציג גישה חדשנית ובוחן כלי ויזואלי שעשוי לסייע בהבנת תופעה זו.
המחקר התמקד בשתי מטרות עיקריות: ראשית, לבחון את מידת הנגישות והבהירות של כלי ויזואלי חדשני בשם "משימת מיון קלפים לפגיעה עצמית" (CaTS - Card Sort Task for Self-Harm) עבור בוגרים אוטיסטים. שנית, להפעיל את הכלי באופן ניסיוני כדי לזהות גורמים תורמים קרובים ורחוקים לפגיעה עצמית, וכן לזהות חוויות המתרחשות בעקבותיה.
בשלב הראשון, חמישה מבוגרים אוטיסטים בעלי ניסיון חיים עם פגיעה עצמית סקרו את כלי ה-CaTS כדי לוודא את בהירותו ונגישותו. לאחר מכן, התקיים פיילוט שבו השתתפו 29 בוגרים, אוטיסטים או "ייתכן שאוטיסטים". רוב המשתתפים, 82% מהם, היו נשים, והגיל הממוצע עמד על כ-41. בתהליך, המשתתפים בחרו בממוצע 42 קלפים כדי לתאר את חווית הפגיעה העצמית שלהם. ניתוח רצף של בחירת הקלפים אפשר לחוקרים לזהות מעברים משמעותיים בין גורמים לפני ואחרי הפגיעה העצמית.
בין הקלפים שנבחרו בתדירות הגבוהה ביותר על ידי המשתתפים תוארו תחושות של אי-שקט (25 מקרים), כאב נפשי (22 מקרים) ודיכאון (22 מקרים). לעומת זאת, קלפים כמו "להיות חלק מכנופיה" או "לדבר עם מורה" לא נבחרו כלל. הממצאים הראו כי אי-שקט ופעולה אימפולסיבית קדמו לפגיעה העצמית. לאחר הפגיעה העצמית, המשתתפים דיווחו על תחושות שהוגדרו כ"טוב יותר", "גרוע יותר", "מתיש" ו"חסר תקווה".
החוקרים מצביעים על כך שכלי ה-CaTS מציע גישה שיטתית לחקירת פגיעה עצמית בקרב בוגרים אוטיסטים, והוא הוכח כנגיש ויעיל. הממצאים הראשוניים מצביעים על כך ששיפור היכולת לוויסות רגשי ומענה לצרכים תקשורתיים ייחודיים לאנשים אוטיסטים עשויים להפחית את המעבר למצבים של פגיעה עצמית. עם זאת, יש לזכור כי מדובר במחקר פיילוט עם מספר מצומצם יחסית של משתתפים, ומחקרים נוספים בקנה מידה רחב יותר יידרשו לאישוש הממצאים.
הבנה טובה יותר של הגורמים והחוויות הקשורות לפגיעה עצמית בקרב בוגרים אוטיסטים היא צעד חשוב בפיתוח אסטרטגיות תמיכה ממוקדות ויעילות יותר.