אייבלזם (Ableism) – או "תפיסת מסוגלות" – הוא מערכת של אפליה, דעות קדומות וסטיגמות חברתיות המופנות כלפי אנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או נוירולוגיות (כמו אוטיזם ו-ADHD). האייבלזם מבוסס על ההנחה המוטעית לפיה הגוף והמוח ה"טיפוסיים" הם העליונים, הנכונים והרצויים ביותר, וכי כל שונות מהם מייצגת פגם שיש לתקן או לרפא.
בהקשר האוטיסטי, האייבלזם מתבטא במספר דרכים מרכזיות:
אייבלזם גלוי: הפעלת לחץ מציע ומתיש על האדם לבצע מיסוך והסוואה כדי להיראות נוירוטיפיקלי, או מניעת נגישות חושית וקוגניטיבית במקומות עבודה ובמוסדות חינוך.
אייבלזם סמוי ("מכוונות טובות"): תופעות כמו אינפנטיליזציה (יחס מבוטל או ילדותי למבוגר אוטיסט), או הפיכת האדם ל"השראה" רק בשל ביצוע פעולות יומיומיות רגילות.
אייבלזם מופנם: מצב שבו האדם האוטיסט עצמו מפנים את המסרים השליליים של החברה, וחש אשמה, בושה או תחושת "פגמיות" כאשר הוא חווה קשיים (כמו קריסה פנימית או קושי בתפקודים ניהוליים).
תנועת הנוירו-גיוון נאבקת באייבלזם ומקדמת את המודל החברתי של המוגבלות, לפיו הקושי המרכזי של האדם אינו נובע מהשונות הנוירולוגית שלו, אלא מכך שהחברה מסרבת להנגיש עבורו את הסביבה ולכבד את צרכיו הייחודיים.
