שחיקה אוטיסטית (Autistic Burnout) היא מצב של תשישות פיזית, מנטלית ורגשית עמוקה, המלווה באובדן זמני או קבוע של מיומנויות ויכולות תפקוד שכבר נרכשו בעבר.
מצב זה נגרם כתוצאה מהצטברות לאורך זמן של מתח נפשי עצום, הנובע מהצורך להתמודד עם דרישות חיים חברתיות וסביבתיות העולות על סף הקיבולת של האדם, ובעיקר בשל שימוש ממושך ומאומץ באסטרטגיות של מיסוך והסוואה כדי להתאים לחברה הנוירוטיפיקלית.
בזמן שחיקה, האדם האוטיסט עשוי לחוות קושי קיצוני בניהול משימות יומיומיות, ירידה ביכולת הויסות החושי והרגשי, נסיגה חברתית עמוקה ופגיעות מוגברת להצפות (שאטדאון או מלטדאון). בניגוד לדיכאון קליני רגיל, שחיקה אוטיסטית נובעת ישירות מעומס נוירולוגי ותשישות קוגניטיבית מהניסיון "לשרוד" בעולם שאינו מותאם למוח האוטיסטי, וההתאוששות ממנה דורשת לרוב מנוחה מוחלטת, הפחתת דרישות וסביבה תומכת ומקבלת.