חשיבה ליטרלית (Literal Thinking) – או חשיבה מילולית – היא סגנון עיבוד קוגניטיבי שבו האדם מבין ומפרש מילים, משפטים והנחיות כפשוטם, בהתאם למשמעותם המילונית והמדויקת ביותר.
מאפיין זה נפוץ מאוד בקרב אנשים אוטיסטים, ונובע מהאופן שבו המוח האוטיסטי מעבד שפה ומידע (לרוב בצורה אנליטית וישירה, כפי שמתואר גם בתיאוריית המונוטרופיזם).
בשל סגנון חשיבה זה, אנשים ליטרליים חווים לעיתים קרובות אתגרים מול:
- ביטויים ומטאפורות: משפטים כמו "נפל לי האסימון", "מתתי מצחוק" או "דבר אל הקיר" עלולים להתפרש תחילה כפשוטם ובאופן פיזי, מה שמצריך מאמץ קוגניטיבי מודע כדי לתרגמם לכוונת המשורר.
- הנחיות מעורפלות או חלקיות: אם אדם ליטרלי יתבקש "לשים את הקומקום על הגז", הוא עלול להניח אותו שם מבלי להדליק את האש, מכיוון שההנחה להדליק אותה לא נאמרה במפורש.
- סרקזם וציניות: קריאת הטון החברתי המרומז מאחורי הסרקזם עלולה להתפספס, והנאמר יילקח כאמת מוחלטת.
חשיבה ליטרלית אינה מעידה על חוסר אינטליגנציה או חוסר דמיון; היא פשוט מייצגת סגנון תקשורת מבוסס עובדות, כנות ודיוק. כדי לגשר על הפערים (הקשורים לבעיית האמפתיה הכפולה), מומלץ לתקשר מול אנשים אוטיסטים בצורה בהירה, ישירה ומפורשת, ללא רמזים או הנחות סמויות.