שאטדאון (Shutdown) או קריסה פנימית היא תגובה נוירולוגית בלתי נשלטת ל, קוגניטיבית או רגשית קיצונית, המהווה את המקביל השקט והמופנם של ה. כאשר המוח האוטיסטי אינו מסוגל עוד לעבד את כמות הגירויים והמידע, ומערכת העצבים מגיעה לקצה גבול היכולת שלה, הגוף והנפש נכנסים למצב של "כיבוי מערכות" זמני כדי להגן על עצמם.

מבחינה חיצונית, שאטדאון נראה כמו נסיגה חברתית מוחלטת, ניתוק, בוהה באוויר, חוסר תגובה לסביבה או קפאון. בזמן קריסה פנימית, האדם האוטיסטי עשוי לאבד באופן זמני את היכולת לדבר (מוטיזם זמני), להתקשות להניע את הגוף, או לחוות קושי קיצוני בקבלת החלטות פשוטות ביותר.

בניגוד למלטדאון שמתפרץ החוצה בצורה סוערת, השאטדאון מופנה כולו פנימה, ולכן סובבים עלולים לפרש אותו בטעות כאדישות, ביישנות או דיכאון. הגורמים הנפוצים לקריסה פנימית כוללים מתמשך, עמוקה, או מאמץ ממושך של ו חברתי. הדרך הטובה ביותר לתמוך באדם בשאטדאון היא לא ללחוץ עליו לתקשר או להגיב, אלא לאפשר לו מרחב שקט, חשוך ובטוח לחלוטין, ולהפחית דרישות וגירויים עד שמערכת העצבים שלו תצליח להתאושש בהדרגה.