אינפנטיליזציה (Infantilization / ילדותיות כפויה) היא תופעה חברתית ופסיכולוגית שבה מתייחסים לאדם מבוגר, מתנהגים כלפיו או מדברים אליו כאילו היה תינוק או ילד קטן. מדובר בדפוס התנהגות המקטין את האדם, שולל ממנו את האוטונומיה שלו ומבטל את סמכותו לקבל החלטות על חיו.
בעוד שאינפנטיליזציה יכולה להתרחש במערכות יחסים משפחתיות רעילות או כלפי קשישים, בקרב קהילת המגוון נוירולוגי
מדובר באחד הביטויים הנפוצים וההרסניים ביותר של אייבלזם וסניזם מוסדי וחברתי.
כיצד אינפנטיליזציה מתבטאת ביומיום?
דיבור מותאם לילדים: שימוש בטון דיבור מתיילד, גבוה או איטי מדי, ובאוצר מילים השמור לפעוטות, כאשר פונים לאדם אוטיסט מבוגר או לבעל מוגבלות.
עקיפת האדם בשיחה: מצב שבו רופאים, מעסיקים או עוברי אורח בוחרים לפנות ולדבר אל המלווה, בן הזוג או ההורה של האדם הנוירודייברגנטי, תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו של האדם עצמו, כאילו אינו מסוגל להבין או להשיב.
שלילת אוטונומיה ובחירה חופשית: התערבות והחלטה עבור האדם בנושאים אישיים כמו מה ללבוש, מה לאכול, כיצד לנהל את כספו, או עם מי לנהל מערכות יחסים, מתוך הנחה פטרנליסטית שהוא "אינו יודע מה טוב בשבילו".
תרבות הייצוג במדיה: נטייה להציג דמויות שמקודדות כאוטיסטיות בסרטים ובסדרות כילדים נצחיים, חסרי דחפים מיניים, או כאלו הזקוקים להגנה מתמדת, תוך התעלמות מהמורכבות של חייהם הבוגרים.