אינפנטיליזציה (Infantilization / ילדותיות כפויה) היא תופעה חברתית ופסיכולוגית שבה מתייחסים לאדם מבוגר, מדברים אליו או מנהלים אותו כאילו היה ילד קטן או תינוק. מדובר בדפוס התנהגות פטרנליסטי המקטין את האדם, שולל ממנו את כבודו ואת האוטונומיה שלו, ומפקיע ממנו את הזכות לקבל החלטות על חייו.
בקרב קהילת הנוירו-גיוון ואנשים עם מוגבלות, אינפנטיליזציה היא אחד הביטויים הנפוצים וההרסניים ביותר של אייבלזם וסניזם מוסדי וחברתי.
כיצד אינפנטיליזציה מתבטאת ביומיום?
דיבור מותאם לילדים (Baby Talk): שימוש בטון מתיילד, מופרז או איטי מדי, ובאוצר מילים שמיועד לפעוטות, כאשר פונים לאדם מבוגר על הרצף האוטיסטי או לבעל מוגבלות.
עקיפת האדם בשיחה: פנייה אל המלווה, בן הזוג או ההורה במקום לדבר ישירות עם האדם עצמו, מתוך הנחה מוקדמת שהוא "אינו מסוגל להבין" או להשיב (תוך התעלמות מאמצעי תקשורת תומכת וחלופית בעת אילמות מצבית).
ביטול הבחירה החופשית: קבלת החלטות עבור האדם בנושאים אישיים כמו מה ללבוש, מה לאכול, כיצד לנהל את כספו, או עם מי לנהל מערכות יחסים, מתוך גישה פטרנליסטית ש"יודעים טוב יותר ממנו".
ייצוג במדיה: נטייה להציג דמויות נוירודייברגנטיות בסרטים ובסדרות כילדים נצחיים, חסרי דחפים מיניים, או כאלו הזקוקים להגנה מתמדת.
המקור: תפיסה שגויה של הפרופיל המשונן
אינפנטיליזציה נובעת לעיתים רבות מפרשנות מוטעית של פרופיל הכישורים המשונן:
האתגרים (העמקים): אדם נוירודייברגנט עשוי לחוות קשיים חריפים בתפקודים ניהוליים (כמו קושי בבירוקרטיה), להגיע לשיתוק החלטות, או להזדקק לתמיכה בניהול משק הבית.
הכשל החברתי: הסביבה מפרשת את הקושי הנקודתי בתפקוד כ"חוסר בגרות כללי", ובמקום להעניק התאמות סבירות ממוקדות, היא מנשלת את האדם מהאחריות על כל שאר תחומי החיים – כולל אלו שבהם הוא מצטיין.
המחיר הנפשי והסכנות
חוסר אונים נרכש: כתוצאה מכך שהסביבה ממהרת "לעשות במקומו", האדם עלול להפסיק לנסות לבצע משימות שהוא דווקא מסוגל לעשות, מה שמגביר את התלות באחרים.
הפנמת אייבלזם מופנם ותסמונת המתחזה: שמיעה חוזרת ונשנית של מסרים מקטינים גורמת לאדם להטיל ספק ביכולותיו, לפגוע בערכו העצמי ולחוש חרדה מתמדת בעולם המבוגרים.
חשיפה מוגברת לניצול: נישול האדם מהזכות להגדיר גבולות ולהגיד "לא" מותיר אותו פגיע במיוחד לניצול כלכלי, נפשי ומיני, ולחוויות כואבות של פשע חבר.
הגישה המקבלת: הפרדה בין תמיכה לכבוד
על פי המודל החברתי של המוגבלות, הפתרון לאינפנטיליזציה הוא הפרדה מוחלטת בין הצורך בתמיכה לבין הזכות לבגרות: אדם יכול להזדקק לסיוע תפקודי או לוויסות חושי, ועדיין להיות זכאי ליחס מכבד, שוויוני ובוגר, המאפשר לו לבצע תהליך בריא של הסרת המסיכה ולהחזיק בריבונות מלאה על חייו.