אינפו-דאמפינג (Info-dumping) הוא מושג מתוך תרבות הנוירו-גיוון המתאר מצב שבו אדם משתף כמות עצומה, מפורטת ואינטנסיבית של מידע, עובדות וידע על נושא מסוים בבת אחת, לרוב ללא עצירה או סינון.
התופעה נחשבת למאפיין ליבה מובהק של תקשורת אוטיסטית ונוירודייברגנטית (כמו אצל בעלי ADHD), והיא קשורה ישירות למספר גורמים נוירולוגיים:
- ביטוי של תחום עניין מיוחד (Special Interest): כפי שמוסבר בתיאוריית המונוטרופיזם, המוח האוטיסטי נוטה להשקיע את כל משאבי הקשב שלו ב"מנהרת קשב" עמוקה. כאשר האדם מדבר על נושא זה, הוא פועל מתוך תשוקה אדירה, התלהבות ורצון לחלוק את עולמו הפנימי.
- חוסר סינון ותפקודים ניהוליים: המוח הנוירודייברגנטי מתקשה לעיתים ב"ניטור חברתי" תוך כדי שיחה – כלומר, קריאת סימנים דקים של שיעמום או חוסר עניין אצל הצד השני, או ויסות כמות המידע המועברת ברגע נתון.
- שפת אהבה וחיבור חברתי: עבור אנשים נוירוטיפיקלים, שיחה מבוססת לרוב על החלפת רגשות או "סמול טוק" (Small Talk). עבור אנשים אוטיסטים, שיתוף ידע ועובדות הוא דרך עמוקה ואותנטית להפגין קרבה, עניין, וניסיון אמיתי לייצר חיבור חברתי עם האחר.
בשל פערי התקשורת (הקשורים לבעיית האמפתיה הכפולה), אינפו-דאמפינג עלול להתפרש בטעות על ידי הסביבה כ"השתלטות על השיחה" או חוסר נימוס. עם זאת, בתוך הקהילה האוטיסטית מדובר בכלי תקשורת אהוב ומקובל, שבו הקשבה הדדית ל"הרצאות" הקטנות הללו נתפסת כנתינת מרחב בטוח ומקבל לביטוי עצמי.