סניזם (Sanism) – המוכר גם כמנטליזם (Mentalism) – הוא מערכת של אפליה, דעות קדומות, סטיגמות ומבנים חברתיים המופנים כלפי אנשים המתמודדים עם מגבלות נפשיות, הפרעות פסיכיאטריות או מצוקה רגשית מורכבת. המושג מתאר מצב שבו החברה מניחה כי המוח ה"בריא" והיציב מבחינה פסיכיאטרית הוא העליון והנכון, בעוד שכל שונות נפשית נתפסת כפגומה, מסוכנת או חסרת היגיון.
הסניזם פועל בצורה דומה לאייבלזם (המתמקד יותר במוגבלויות פיזיות ונוירולוגיות), אך הוא מתמקד ספציפית בבריאות הנפש ומתבטא במספר מישורים:
- אפליה מוסדית ומשפטית: שלילת אוטונומיה מאנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית, כגון כפיית אשפוזים וטיפולים, או התעלמות מזכותם לקבל החלטות על חייהם (מצב המוביל לרוב לאינפנטיליזציה).
- שיפוטיות ושפה סטיגמטית: שימוש יומיומי במילים כמו "משוגע", "פסיכופת", או "דפוק" כקללות או כדרך לבטל דעות של אחרים, לצד תפיסה חברתית רווחת המקשרת אוטומטית בין מחלות נפש לבין חוסר אמינות או אלימות.
- הסבר לקשיי קשב ונוירו-גיוון: עבור אנשים אוטיסטים או בעלי ADHD, הסניזם מתבטא כאשר הסביבה מתייחסת לתגובות טבעיות של עומס חושי או מלטדאון כאל "התקף פסיכוטי" או "חוסר שפיות", במקום להבין את המקור הנוירולוגי והחושי של התופעה.
האינטראקציה של סניזם עם חיווט נוירולוגי שונה מייצרת סטרס של מיעוטים כבד ומעצימה את האייבלזם המופנם של האדם, שמנסה להסתיר את מצוקתו הנפשית בכל מחיר כדי שלא יתייחסו אליו כאל "לא שפוי". תנועות זכויות בריאות הנפש והנוירו-גיוון פועלות יחד כדי לפרק את המבנים הסניסטיים, ומקדמות מודלים של תמיכה המבוססים על כבוד, בחירה חופשית והקשבה לחוויה האותנטית של האדם.