עיבוד חושי (Sensory Processing) הוא תהליך נוירולוגי מורכב שבו מערכת העצבים המרכזית קולטת גירויים ואותות מהסביבה ומתוך הגוף, מארגנת ומפרשת אותם, ומתרגמת אותם לתגובות גופניות, רגשיות והתנהגותיות. המוח פועל כמעין "תחנת מרכזיה" בלתי פוסקת שצריכה לווסת את עוצמת המידע הנכנס כדי לאפשר לנו לתפקד ביומיום.

בקרב הקהילה ה (אנשים על ה האוטיסטי, בעלי ADHD, ועוד), עיבוד חושי הוא מאפיין ליבה מולד וחיוני המגדיר את אופן החוויה של העולם. השונות בעיבוד זה אינה "מחלה", אלא חיווט נוירולוגי שונה המשפיע על סף הרישום של הגירויים.

שמונת החושים של הגוף

מעבר לחמשת החושים המוכרים (ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע), מערכת העיבוד החושי מסתמכת על שלושה חושים פנימיים קריטיים:

  1. המערכת הוסטיבולרית (חוש שיווי המשקל): ממוקמת באוזן הפנימית ואחראית על תפיסת התנועה, המהירות והמיקום של הראש במרחב.

  2. המערכת הפרופריוצפטיבית (חוש המנח הגופני): קולטנים בשרירים ובמפרקים המדווחים למוח היכן נמצאים איברי הגוף השונים ללא צורך להביט בהם.

  3. חוש האינטרוספציה (החישה הפנימית): היכולת להרגיש את מה שקורה בתוך הגוף (כמו קצב לב, נשימה, רעב, צמא, כאב, או הצורך להתפנות). החוש הזה קשור באופן הדוק לאלקסיטימיה (קושי בזיהוי ושיוום רגשות).

שני קצוות הוויסות החושי

השונות בעיבוד החושי נעה לרוב על פני רצף דינמי בין שני מצבים, שלעיתים קרובות מתקיימים אצל אותו אדם בחושים שונים (פרופיל חושי משונן):

  • רגישות-יתר חושית: סף רישום נמוך במיוחד. המוח קולט גירויים בעוצמה גבוהה ומתקשה לסנן רעשי רקע, אורות פלורסנט, ריחות או מרקמי לבוש ומזון. מצב זה מוביל במהירות ל, שבה מערכת העצבים נכנסת למצב חירום של "ילחם או ברח", ומוליכה ל, ל או ל.

  • תת-רגישות חושית: סף רישום גבוה במיוחד. המוח אינו מבחין בגירויים רגילים (כמו כאב, טמפרטורה, או מישהו שקורא בשמו של האדם). מצב זה מוביל לרוב לחיחישת חושי אקטיבית, שבה האדם מבצע תנועות חזקות, קפיצות, או אינטנסיבי כדי "להזין" את המוח בקלט חסר.

השפעת העיבוד החושי על התפקוד היומיומי

המאמץ המתמיד לנהל סביבה שאינה מותאמת לפרופיל החושי של האדם גובה מחירים כבדים:

  • צריכת "כפיות" מוגברת: שמירה על ריכוז בכיתה רועשת או במשרד עמוס שורפת את האנרגיה המנטלית של האדם (לפי ), פוגעת ב ומחמירה תופעות כמו ו.

  • כפייה של שינוי צורה הסתגלותי: כדי להשתלב, אנשים רבים נאלצים לבצע ו ולדכא תנועות ויסות עצמי טבעיות, מה שמאיץ הגעה ל כרונית ול (C-PTSD).

  • השפעה על מצבים נלווים: קשיים בעיבוד החושי מחמירים ומשתלבים בתופעות פיזיולוגיות נפוצות בקהילה, כמו סרבול מוטורי הנובע מדיספרקסיה, או כאבים כרוניים וחוסר יציבות של מפרקים הנובעים מ (EDS) וגמישות יתר.

הגישה המקבלת: התאמות סבירות והסרת המסיכה

על פי המודל החברתי של המוגבלות, הפתרון לקשיי עיבוד חושי אינו ניסיון "לתקן" את המערכת הנוירולוגית של האדם (כפי שמציעה הגישה המבוססת-חוסרים של ה-), אלא הנגשת הסביבה:

  1. מתן התאמות סבירות: אישור לשימוש באוזניות חוסמות רעש, עמעום תאורה, אספקת מרחבי עבודה שקטים, ומתן אפשרות לעבודה או לימודים מרחוק.

  2. לגיטימציה לתהליך הסרת המסיכה: מתן חופש מלא לאדם לבצע סטימינג, להשתמש באביזרי לעיסה או משקל, ולכבד את הצורך שלו בזמני ניתוק ומנוחה ללא שיפוטיות, עונשים או .