מיסופוניה (Misophonia) – המוכרת גם כ"תסמונת הרגישות הסלקטיבית לצלילים" – היא הפרעה נוירולוגית שבה צלילים ספציפיים (הנקראים "טריגרים") מעוררים תגובה רגשית וגופנית מיידית, קיצונית ובלתי נסבלת, ללא קשר לעוצמת הרעש.

הטריגרים הנפוצים ביותר הם צלילים אנושיים יומיומיים כמו לעיסה, בליעה, נשימה כבדה, כחכוח בגרון, הקלדה, או תקתוק של עט.

מבחינה מכניסטית, המוח של האדם עם מיסופוניה מפרש את הצלילים הללו כאיום קיומי מיידי, ומפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית (תגובת "ילחם או ברח"). הדבר מוביל להצפה פתאומית של זעם, חרדה, רצון עז להימלט, ואף לתסמינים פיזיים כמו עלייה בדופק ומתח שרירים.

התופעה נפוצה מאוד בקרב אנשים אוטיסטים ובעלי ADHD כחלק מהשונות הכללית בעיבוד וב שלהם, וניהולה כולל לרוב שימוש באוזניות חוסמות רעש, הפחתת סטרס, והנגשת הסביבה.