מגוון נוירולוגי (Neurodiversity) הוא מושג ותנועה חברתית-רעיונית הרואה בשונויות נוירולוגיות והתפתחותיות (כמו אוטיזם, ADHD, דיסלקציה ועוד) ביטויים טבעיים, תקינים ולגיטימיים של הגיוון הביולוגי האנושי, ולא פתולוגיות או מחלות שיש לרפאן. הפרדיגמה מבוססת על ההנחה כי כשם שהטבע זקוק למגוון ביולוגי כדי לשגשג, כך האנושות נשכרת ממגוון של סגנונות חשיבה, עיבוד ופעולה נוירולוגיים.
המונח, שנטבע לראשונה בסוף שנות ה-90 על ידי הסוציולוגית האוטיסטית ג'ודי סינגר, מחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות עיקריות:
נוירוטיפיקלים (Neurotypical / NT): אנשים בעלי פרופיל נוירולוגי ותפקוד קוגניטיבי התואם את הרוב המכריע והנורמות החברתיות המקובלות.
נוירודיברגנטים / שונים נוירולוגית (Neurodivergent / ND): אנשים שחיווט המוח ומערכת העצבים שלהם שונה מהנורמה הסטטיסטית.
פרדיגמת המגוון הנוירולוגי קוראת לשינוי תפיסתי ומעבר מהמודל הרפואי המסורתי – המודד הצלחה טיפולית בניסיון להפוך את האדם לשונה פחות או "אינדיבידואלי מהסובבים אותו" – אל עבר המודל החברתי של המוגבלות. על פי תפיסה זו, הקושי המרכזי של אנשים נוירודייברגנטים אינו נובע מעצם השונות שלהם, אלא מכך שהחברה והסביבה נבנו ועוצבו באופן בלעדי עבור הצרכים של הרוב הנוירוטיפיקלי. בהתאם לכך, התנועה דוגלת בזכויות אדם, בהנגשה חושית וקוגניטיבית, בהפחתת סטיגמות, וביצירת התאמות מבניות במערכות החינוך, התעסוקה והקהילה, מתוך מטרה לאפשר לכל אדם לשגשג עם מערכת ההפעלה הייחודית שלו.