עיבוד תחושתי / רגישות חושית (Sensory Processing / Sensory Reactivity) הוא האופן שבו מערכת העצבים והמוח קולטים, מפרשים ומגיבים לגירויים המגיעים מחמשת החושים המסורתיים (ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש), וכן מהחושים הפנימיים: החוש הווסטיבולרי (שיווי משקל ותנועה), חוש הפרופריוספציה (מודעות לגוף במרחב) וחוש האינטרוספציה (תחושות מתוך הגוף, כמו רעב או דופק).
שונות בעיבוד החושי היא מאפיין ליבה מרכזי ויסודי של החוויה האוטיסטית. המוח האוטיסטי מעבד מידע חושי בצורה שונה, שלעיתים קרובות מתבטאת בשני דפוסים עיקריים שיכולים להופיע אצל אותו אדם במצבים שונים:
תגובתיות-יתר (Hyper-reactivity): רגישות גבוהה וקיצונית לגירויים. מצב זה עלול לגרום לכך שקולות יומיומיים (כמו שואב אבק או רעש של מזגן), אורות פלורסנט, ריחות מסוימים או מרקמים של בגדים ומזון יחוו כחזקים, מכאיבים ומציפים באופן בלתי נסבל. הצפה זו היא גורם מרכזי למתח, שחיקה ומלטדאונס.
תגובתיות-חסר (Hypo-reactivity): תת-רגישות לגירויים חושיים. מצב זה עלול להתבטא בחוסר תגובה לכאב או לטמפרטורות קיצוניות, או לחילופין בצורך מוגבר בחיפוש אחר גרייה חושית אקטיבית (Sensory Seeking), כגון רצון במגע עמוק וחזק, תנועה מתמדת או הימשכות לצלילים ואורות מסוימים.
בעוד שבעבר המודל הרפואי התייחס לכך כאל בעיה התנהגותית בלבד, כיום ברור ששונות חושית משפיעה ישירות על התפקוד היומיומי ועל היכולת לשהות בסביבות ציבוריות, לימודיות או תעסוקתיות עמוסות. התאמת הסביבה הפיזית והפחתת עומסים חושיים חיוניות כדי לאפשר לאנשים אוטיסטים להשתתף, להתרכז ולשמור על רווחתם הנפשית והגופנית.